הפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר

המדרשה לתארים מתקדמים

בית הספר למקצועות הבריאות

 

החוג לפיזיותרפיה

השפעת  אימון קוגניטיבי בחולי פרקינסון על הליכה והסיכון לנפילות

 

עבודת מחקר -תואר מוסמך בפיזיותרפיה מטעם אוניברסיטת ת”א

מגישה: חגית אטיאס

מנחה:   פרופ’ ג’פרי האוסדורף בי”ח איכילוב בשיתוף ד”ר עוזי מילמן קופת חולים כללית

מסקנות

1. הנבדקים שהשתתפו במחקר (18) השתפרו באופן מובהק בציון הקוגניטיבי הכללי לפי תוכנת MINDESTREM מגמת שיפור במדדי EF ו- ATTENTION לאורך המחקר.


2. נבדקים שהשתפרו בתפקוד ניהולי(EF) מעל 5 נק’ הראו גם שיפור בתבנית ההליכה שלהם בסוג מסוים של הליכה.(הליכה + משימת החסרת מספרים).


3. נבדקים השתפרו בבדיקת TUG( בדיקה מוטורית לניידות )- מהירות הביצוע פחתה.


4. חל שיפור מובהק בתרגול בתוכנת אטנגו – ניכר הבדל בין הציונים הסופיים להתחלתיים של תוכניות האימון.


5. לא נמצא קשר מובהק בין ההיענות לתרגול אטנגו לבין השיפור בהליכה, TUG, שיפור קוגניטיבי כללי.

רקע


מטרתו העיקרית של מחקר זה הייתה לבדוק האם אימון קוגניטיבי ממוחשב לשיפור יכולתEF  יכול גם לשפר תפקודי הליכה בקרב חולי פרקינסון אדיופטיים. לצורך כך הנבדקים התאמנו במשך 12 שבועות בביתם עם תוכנה  המכוונת לשיפור EF ונבדקו לפני האימון , אחרי האימון ובעת המעקב.

האימון הקוגניטיבי  התבצע באמצעות תוכנת “Attengo”  במחקר הנוכחי, לעומת שימוש בתוכנת  Mind fit”  ” במחקר המקביל. יתכן שתוכנות האימון הקוגניטיבי היו שונות אחת מהשנייה ברמת התוכן ובדרישות התרגול מהנבדקים.  במחקרו של Verghese et al(39) הוקדש יותר זמן  ללימוד כשורי המחשב ולתרגול  המשתתפים בתוכנה: שבוע שלם  הוקדש ללימוד  כישורי מחשב  לפני  התרגול בתוכנה  וזמן התרגול בתוכנת” Mind fit”  היה 45-60 דק’ * 3 פעמים בשבוע כאשר ההיענות לתרגול הייתה  99.2%. להבדיל מהמחקר הנוכחי  בו הוקדשו פחות מאמצים וזמן ללימוד כשורי מחשב ותרגול בתוכנה:  כשעה  הוקדש לתרגול כשורי מחשב  במכון או בבית המטופל וכן זמן התרגול  של הנבדקים היה כ30 דק’ *3 פעמים בשבוע ורק 88% מהנבדקים  תרגלו בתוכנה בפועל  בהתאם להוראות (16/18). כל זאת יכול להסביר את השוני בין הממצאים בשני המחקרים. 

   יתכן ואם הנבדקים היו משפרים את כישורי המחשב  שלהם ואם זמן התרגול שלהם היה גדול מ-30 דק’, התרגול בתוכנת “אטנגו” היה משפיע על מדדי התוצאה הראשוניים EF) ומדדי  הליכה). אמנם  במחקר הנוכחי  לא נמצא קשר מובהק בין הענות לתרגול (שעות תרגול) לבין השיפור במדדי תוצאה  הראשונים,  אף על פי שהיה מצופה שככל שנבדק יתרגל יותר שעות בבית (יותר מ-13 שעות ) הוא  ישתפר יותר בתוכנית האימון ,ישתפר יותר בתפקוד הקוגניטיבי- ניהולי וכתוצאה מכך יתכן וישתפר בהליכה, אך כפי שצוין לעיל לא נמצא קשר מובהק בין המדדים. יתכן וההסבר לכך הוא  שחתך שעות התרגול ב-12 שבועות במחקר  זה ( 13.2 שעות)  היה נמוך מלכתחילה ולא היה מספיק  בכדי להראות שינוי  מובהק במדדים ולמרות שהתרגול היה  לאורך זמן הוא לא נעשה בצורה מספקת וסדירה (עם הפסקות בתרגול בשל בעיות אישיות, רפואיות)  בשביל להשיג שינוי משמעות בתפקוד  קוגניטיבי  והליכה.

    במחקר הנוכחי  נמצא שיפור במדד תפקודי של ה-  TUG.  משך המדידה השנייה השתפר בין הערכת הבסיס להערכת המעקב (ירידה במשך) כלומר יתכן וחלה העברה מתפקוד קוגניטיבי לתפקוד מוטורי. גם במחקרו  של et al 36) Auriel) נמצא שיפור במבדק TUG   ובתבנית הליכה של חולי פרקינסון לאחר מתן MPH( ריטלין ).